ויפגעו בו מלאכי אלקים. נר' שאילו המלאכים שלא אמרו דבר הצריך שנכתב שלא באו רק לכבודו כאדם שבא ממקום רחוק ויוצאין לקראתו לכבודו:
מחנה אלקים זה. מחנה של מלאכים זה כי היה רגיל בהם ומכירם:
מחנים. על שתי המחנות מחנהו ומחנה של מלאכים שפגעו שם זה את זה:
פועל ידי תרצה, ומכל צרה מלכי תפצה, כל עמך מקצה, ואויבי כזרה זרם ואמור להם צא, בסיימי סדר ויצא.וישלח יעקב מלאכים. כיון שקרב אצל עשו דאג מן השטימה שית' לעשו עליו ושלח מלאכים לחפור ולרגל ולהכיר דעתו של עשו ולא רצה שום דרך שנאה אלא כאדם ששולח לאחיו ולאוהבו לבשרו טוב עניינו:
שדה אדום. כמו ארץ אדום כמו (רות א') השבה משדה מואב:
עם לבן גרתי. כלו' לא יצאתי מבית אבי אלא להשתכר ולהרויח:
ואחר עד עתה. שלא רציתי לשוב בידים ריקניות ולכך איחרתי עד שקניתי ורווחתי ממנו הרבה:
שור וחמור. מהרבה יאמר שור כמו (שמות ח') ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים:
ואשלחה להגיד לאדוני. שבידי לעבוד ולכבד אוהבי וקרובי כדי למצוא חן בעיניו כי בכך אדם מוצא חן בעיני אוהביו כשהוא עוסק בישובו של עולם להשתכר ואינו מרדף רקים וכל זה כלו' לא הלכתי מפני שום שנאה ולא ידעי בינינו רק אהבה וריעות ומתך טענה שיענה (ישמע) מה בלבו ויכיר מחשבתו:
וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו. הולך כמו בא כלו' הנהו בא לקראתך כמו (לעיל כ"י) מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתינו שהוא כמו בא ולא ידענו מה בדעתו אם טוב אם רע כי לא השיבנו כלום אלא אמר אני אלך אליו ואדבר עמו פה אל פה וכיון שאדבר עמו מה אומר לכם:
ויירא יעקב מאד וייצר לו. כי לא ידע מה לעשות שאם היה יודע שכוונתו לרעה היה מבקש לעצמו צד הצלה או לברוח או ללכת לערי המבצר מפניו אבל עכשיו שמא אינו בא אלא לכבודו ואם יברח ישים לו לב ויראה לו דרך שנאה כמוח שאומרים בני אדם אם יש מי שיברח הרבה יהיה מי שירדוף ואם כוונתו לרעה איני יכול לעמוד כנגד ארבע מאות איש ולפיכך היה מיצר שלא היה יודע מה יעשה או יברח או יעמוד:
ויחץ את העם אשר אתו. לקח בידו דברי הצלה שלא ירגיש בהן שעשאן כנגדו וחצה את העם לשתי משמרות:
המחנה האחת. יש דברים הרבה ששייך בהן לשון זכר ולשון נקבה, המחנה האחת מהן וכן שמש כמו השמש יצא על הארץ לשון זכר וזרחה לכם יראי שמי וגו' מרפא בכנפיה לשון נקבה וכן דברים הרבה:
והיה המחנה הנשאר לפליטה. או ע"י שינוסו או ע"י כשילחמו עשו ואנשיו עם האחד יהיו יגעים ובא עליו המחנה השנית והכהו שלא יהיו יגעים וגם היה יודע שלא יכלה הכל שכבר הבטיחו הק"ב אבל היה ירא שמא יבוא ויכה מקצת:
ואלקי אבי יצחק. מכאן תשובה לאומרים שלכך אמר ופחד יצחק שאין מיחדים שמו של הק' בחייהם כי עדיין יצחק חי ואמר אלהי אבי יצחק:
קטנתי. כלו' איני מבקש שתעשה לי בזכות עצמי שכבר פרעת לי יותר מכדי מעשיי אלא על הבטחתך ורחמיך אני בא להתפלל לפניך כי מעשיי קטנים כנגד החסד והאמת שעשית לי. [הגה"ה לא ראיתי]:
כי ירא אנכי אותו. שיכה אם על בנים אחת או שתים או שלש מהם אבל הכל היה יודע שלא יהרג שכבר הבטיחו הק' ולכך היה מזכיר ההבטחה תדיר ורבות' אמרו שמן הכל ירא שמא יגרום החטא והוא עיקר כי ודאי ידוע שאין הק' מבטיח טובה אלא על מנת שלא ירשיע ולא רעה אלא על מנת שיעמוד במרדו אבל תשובה מעברת רוע הגזירה:
מנחה לעשו. כי גם זה ראויה בין כוונתו לטובה בין כוונתו לרעה אם כוונתו לטובה ובא לכבדו אף עשו מכבד אותו ואם דעתו לרעה ישוב חרונו במנחה:
עזים מאתים וגו'. הזכרים לפי שראוי לנקיבות:
גמלים מיניקות. אין דרך העברי לתת חילוק בגמלים בין זכרים בין נקיבות ולומ' גמלות ולא גמלה כמו בשאר מקומות כמו שאמר עזים נקיבות תישים זכרים וכן כולם אבל בגמלים אין העברי חולק וכן בין הקטנים לגדולים אלא שהקטן קורא בן גמל בתלמוד וכנגדו ניכר בבן גמל ולכך גמלים מניקות כלו' נקיבות וראויות להניק:
ובניהם. כלו' בחורים זכרים בין הכל שלשים הנקיבות עשרים והזכרים עשרה כדרך ששלח מן החמורים שבאו כמו כן למניין שלשים והאחד מפרש את חבירו:
ורוח תשימו. כדי שיראה לו דבר גדול שיפגע ויחזור ויפגע:
למי אתה. עד ואנה תלך ולמי אתה הולך ולמי אילו הבהמות שלפניך לפי שימצא אתכם באים בדרך ולא רועים בשדות ושואל להם כך ואמרת לעבדך ליעקב אני עבד ולמה ששאלת אנה תלך ולמי אלה לפניך הבהמות מנחה היא שלוחה לעשו ולו אני מביא הבהמות של פני:
הנה גם הוא יעקב אחרינו. לבוא אל אחיו ולא ירגיש שיש בלבי שום יראה ולא שמתי לבי על שום שנאה:
ואמרתם גם הנה עבדך יעקב. שנה להם על זאת שלא ישכחו לאחר שיודע לכם שהוא עשו שאתם מדברים עמו תאמרו לו גם הנה עבדך יעקב שלא יאמר מה שאמרו מתחלה שהוא בא אחרינו אם ידעו שאני הוא לא אמרו מפני פחד ולכך תשנו לו הג"ה:
כי אמר אכפרה פניו. בעל הספר פירש כי על כן עשה יעקב כל זאת להעביר ממנו פנים של זעם אם כוונתו לרעה אבל הרועים לא אמרו לו דבר זה כי אם יזכיר אליו השטימה והשנאה:
ויעבירם את הנחל. איני יודע אם נהר או עמק כמונחל איתן:
ויעבר את כל אשר לו. אחר שהעביר את ביתו בא להעביר את אשר לו מטלטלין וחפציו:
ויותר יעקב לבדו. מעבר הנחל:
ויאבק איש עמו. נאבק עמו כדי להפילו. ויאבק איש עמו לשון חבוק כמו אביק טפי בתלמוד ויש לפרש על שם שהיו מעלין אבק ברגלים, מלאך היה שהיה רוצהל הפילו אלא שהק' עזרו:
ויגע בכף ירכו. רצה להגביה יריכו אולי יפול. ותקע ותשרש שרשיה ראשפי"א בל' והחזיקו מעט:
שלחני כי עלה השחר. אין דרך המזיקים להתראות ביום כמו שאמרו רבות' שאפי' לשלשה אינו נראה ואינו מזיק:
כי אם ברכתני. אתה באת להזיקני ולא אשלחך עד שתעשה עמי שלום וברכתני ותודה שאני נצוח:
כי שרית עם אלקים. נצחת אותי וכן הוא אומר בקבלה (הושע י"ב) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו לשלחו:
ועם אנשים. לבן ועשו:
למה זה תשאל לשמי. כי אני שאלתי שמך כי הנוצח רוצה לפרסם שמו כדי שתהא הגבורה נזכרת על שמו אבל הנצוח אינו רוצה לפרסם דקלון הוא לו שאומר פלוני היה נצוח ועוד אין דרך המלאכים להגיד שמם וכן אמר המלאך למנוח. יש אומר' לפי שאין להם שם קבוע. וי"ל לפי שאינם רוצים שידעו אנשים שמם שלא ישביעם:
ויברך אותו שם. ועשה שלום עמו והלך לו:
כי ראיתי אלהים פנים אל פנים. נלחמתי עם מלאך כמו (מ"ב י"ד) לכה נתראה פנים דאמציה שהוא לשון מלחמה כי על הראייה לא היה תוהה כי דרכו של יעקב לראות מלאכים תדיר אבל להלחם לא נמצא רק בו:
והוא צולע על יריכו. לפיכך זרח לו השמש כשעבר את פנואל לפי שהיה צולע על יריכו ולא למהר:
על כן לא יאכלו בני ישראל. להיות להם לזכרון כי אביהם נלחם עם המלאך ולא יכול לו ולכך נגע בכף יריכו במקום שגיד הנשה שם והיא זכרון כבוד וגדולה:
